אין זה פשוט להתחיל חיים חדשים לצד בעיה רפואית. עם זאת, המציאות היא שלעיתים במהלך הלידה התינוק או האם נפגעים. כאשר זה קורה כמובן שיש להעניק טיפול רפואי מידי ובמקביל לבדוק כיצד ממשיכים, אך לאחר מכן רצוי לעצור ולבחון האם מה שקרה נוגע לרשלנות רפואית בלידה. כיצד אם כן מגדירים רשלנות בלידה, עד כמה התופעה מוכרת והאם יש טעם להגיש תביעה? לרשותכם מידע חשוב שעשוי להתגלות כמאוד כלכלי.
מה עומד מאחורי ההגדרה?
ראשית נציין שלפי החוק רשלנות רפואית בלידה מתייחסת לסיטואציה שבה במהלך הלידה נגרם נזק, וזאת כתוצאה מהתנהלות רפואית אשר חורגת מסטנדרט הטיפול הסביר. אם כן מתי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה ומה לעשות? ובכן באופן כללי אם במהלך הלידה הצוות הרפואי התנהל באופן שאינו תקין ושהוביל לנזק משמעותי, בהחלט יש מקום לשקול הגשת תביעה. לצורך הדוגמה ייתכן שהצוות הרפואי בחר בהליך מסוים מבלי שהתייחס לגיליון הרפואי של האם, התעלם מתלונה של האם, לא עקב כראוי אחר מהלך הלידה, קיבל החלטה שגויה שנוגעת להליך קיסרי, הותיר מבלי לשים לב שאריות של שלייה, ביצע לידה מכשירנית באופן כושל, הוביל לקרע משמעותי במהלך הלידה וכדומה. מה אם כן עושים ברגע שהחשש מתעורר? ניגשים לערוך בירור ובמקביל מבצעים תיעוד רפואי.
כך פועלים לאחר שמתעורר חשד
כפי שציינו, כאשר מתעורר חשד, יש לערוך בירור, צריך לפנות לעורך דין שמתמחה בתחום ואף אל עורך דין שבקיא בתביעות שנוגעות באופן פרטני לרשלנות רפואית בעת לידה. מדוע זה כה חשוב לפנות לעורך דין בעל ניסיון ממוקד? ראשית, משום שקיימים המון תחומים ברפואה וכל תחום הוא עולם ומלואו, ובין היתר מצריך להכיר מגוון תקדימים. ושנית כיוון שכל תחום עשיר במונחים רפואיים ייחודיים, ואף יש צורך להכיר רופאים מומחים בתחום, וזאת על מנת לבסס עדות משמעותית. כמו כן, כפי שכבר ציינו, גם יש צורך לאסוף מסמכים רפואיים שרלוונטיים למקרה. מדוע? כיוון שבאופן שכזה מונעים מעדויות חשובות ללכת לאיבוד, מונעים מאנשי רפואה רלוונטיים להיעלם, ואף מונעים ממידע מהותי להישכח. כמו כן, אותם מסמכים מסייעים לעורך הדין לקבוע האם יש טעם להגיש תביעה.
יש זמן אך מוטב לפעול בהקדם
חשוב להבין שלעיתים עשויים לחלוף כמה שנים עד שמקשרים שהנזק שנגרם לילד נוגע למהלך הלידה. אי לכך טוב לדעת שבאופן כללי אפשר להגיש תביעה עד כ-7 שנים מיום גרימת הנזק, או עד כ-10 שנים מיום גרימתו אם לקח זמן לקשר בין ההליך הרפואי למהות הנזק. בכל מקרה מהרגע שבו מתעורר חשד רצוי לפעול בהקדם, ופה כאמור מדובר בשני מהלכים פשוטים – התייעצות עם רופא מומחה ואיסוף מסמכים, כאשר בשני המקרים עורך דין ייעודי יסייע רבות.
חשוב לדעת – חוות דעת שניתן לסמוך עליה
אין שאלה שאף הורה אינו ממהר להגיש תביעה. אם כיוון שמדובר בהתעסקות בנושא כאוב, אם כיוון שמדובר בהוצאה כספית, ואם כיוון שמדובר בתהליך שעשוי להיות ממושך. עם זאת, טוב לדעת שעורך דין בתחום רשלנות רפואית לא ימליץ להגיש תביעה אם לא באמת יחשוב שיש סיכוי טוב לנצח בתיק, ואף להשיג סכום משמעותי. מדוע? כיוון שבדרך כלל עורכי דין בתחום גובים שכר טרחה רק אם הם מנצחים בתיק, וגם אז מדובר באחוז ידוע מראש מסך הפיצוי הכספי (לרוב מדובר בסכום שנע בין 25 ל-35 אחוזים). פה נציין שהפיצוי נועד לפצות על גרימת סבל, אובדן יכולת להשתכר בעתיד, היעדר הסכמה מדעת וכדומה. רק בריאות!
