לעומת רשלנות רפואית, כשמדובר בהגשת תביעה בגין היעדר הסכמה מדעת, אין זה הכרחי שנזק רפואי או רגשי יהיו חלק מהמשוואה. מכאן שאם עברתם טיפול רפואי מבלי שבאמת הבנתם במה דברים אמורים, או אם הסכמתכם ניתנה תחת לחץ, מוזמנים ליישר קו. מוזמנים ללמוד כיצד מתנהלים, מה יש לבדוק ולמה ניתן לצפות, אם כדי להימנע מכך בפעם הבאה ואם כדי להשיג פיצוי משמעותי עבור הנזק שנגרם.
חוסר הבנה אינה אמורה להוות מכשול
רובינו לא למדנו רפואה ואף איננו בקיאים בתחום. מכאן שאם יש בעיה רפואית, נוהגים לסמוך על שיקול דעתו של הרופא, ומקסימום מחפשים חוות דעת נוספת. עם זאת, אם עומדים לבצע הליכים רפואיים שנחשבים מורכבים או מסוכנים, הצוות הרפואי צריך להיות רגיש לסיטואציה. עליו להבין שמצד אחד איננו בקיאים בנעשה ומצד שני כן נדרשים לקבל החלטה. מכאן שעל הגוף הרפואי להעניק תמונת מצב כמה שיותר ממצה, כאשר להסכמה מדעת יש משמעות מבחינה משפטית. החוק מבקש לשמור על האינטרסים של המטופל, כך שאין זה חוקי להעניק המלצה לעבור הליך רפואי מבלי שמסבירים מספר נתונים בסיסיים. מבלי שמסבירים אלו חלופות אפשריות, מהם הסיכונים הרלוונטיים, אלו תופעות לוואי צפויות, עד כמה התהליך נחשב מסוכן וכדומה.
מה אומר חוק זכויות המטופל?
בהתאם לחוק זכויות המטופל, יש להשיג את הסכמת המטופל טרם מבצעים הליך רפואי, ואף בתוך פרק זמן סביר. החוק קובע באופן ברור שהסכמת המטופל מהווה תנאי הכרחי טרם מעניקים את הטיפול. מכאן שהגוף הרפואי מחויב למסור מידע מספק ורלוונטי. מכאן שאם אדם עובר ניתוח מבלי להבין שהוא עשוי לצאת עם זיהום, אם אדם עובר הליך קוסמטי מבלי לדעת שיש סיכוי שהתוצאה תהיה הרסנית, או אם אישה בהריון עוברת הליך רפואי מבלי להבין שהיא מסכנת את שלום העובר, הרי שרוב הסיכויים שמדובר במצב של היעדר הסכמה מדעת. עוד חשוב לדעת שהסכמה יכולה להינתן בכתב, אך גם התנהגות או הסכמה מילולית עשויה להספיק. מנגד, אם ניתנה הסכמה, אך מבלי שנמסר סך המידע הרפואי, יש טעם להגיש תביעה נזיקית, וזאת כנגד המטפל והמוסד הרפואי הרלוונטי.
הסכמה מדעת אצל קטינים
כאשר מדובר בקטין, יש להשיג את ההסכמה של שני ההורים, אם כי כל עוד אף הורה אינו מתנגד, הסכמה של הורה אחד גם כן עשויה להספיק. במקביל, גם כשמדובר במקרה רפואי בהול, הסכמה של הורה אחד בהחלט מספקת. עוד מציין החוק שבמקרים מסוימים גם הקטין נדרש להעניק את הסכמתו, ולעיתים הסכמתו שלו בלבד מספקת. פה מחדד החוק שכאשר הסכמת הקטין נדרשת, חובה לוודא שההסבר הרפואי מועבר בצורה שניתנת להבנה גם בגיל צעיר.
לא טומנים את הראש בחול
הבעיה היא שאנשים התרגלו לעבור הליכים רפואיים מבלי לעצור לדרוש הבהרות. לרוב מבקשים להיות לאחר ההליך, לרוב נוטים לסמוך על הגוף הרפואי, ואף הרבה פעמים לא באמת חושבים שההסבר יניח את הדעת, כך שפשוט מראש מוותרים. עם זאת, הרופא המטפל לא צריך לחכות שהמטופל יציף סדרת שאלות, אלא עליו לנדב מיוזמתו את סך המידע, ואף להסביר מדוע מוטב להתייחס לכך ברצינות. לסיכום נציין שהסכמה מדעת נועדה לשמור על טובתו של המטופל – מתייחסת למטופל כאל ישות שיכולה לקבל החלטות חשובות. מכאן שאם ההסבר ניתן באופן שאינו ממצה, באופן שעמוס במונחים זרים, או אם הושמטו מההסבר חלקים משמעותיים, יש טעם לפנות לעורך דין ולבחון מולו את האפשרות להשיג צדק לצד פיצוי נאה.